ביכמן נ' הראשון בע"מ-הנהלה ראשית

פסק דין

1.עניינה של התביעה הנדונה הוא בפיצוי התובע בגין נזקים שנגרמו לו לטענתו כתוצאה ממידע שגוי שמסר הנתבע לחברת בי. די. איי , חברה המתעסקת בהחלפת ומכירת מידע לגופים שונים.

התובע טוען כי הנתבע בטעות הודיע כי התובע חייב לו כסף, ולא דאג לביטול דרישת התשלום, דבר שהביא לפרסום מידע שגוי אודותיו באמצעות חברת בי. די. איי לגופים שונים.

הוא טוען שנגרם לו נזק רב, הפרסום היווה הוצאת לשון הרע, נמנע ממנו לקבל משכנתא בתנאים מועדפים, נמנע ממנו לפתוח חשבון בנק בתנאים מועדפים, ונגרמה לו בושת פנים בסופר מרקט בעת שביקש לשלם באמצעות כרטיס אשראי והדבר לא התאפשר לו.

2.הנתבע מודה בכך שעקב טעות הועבר מידע לא נכון, אך מכחיש את הנזקים הנטענים על ידי התובע, וטוען כי התובע לא הוכיח כל נזק.

הנתבע טוען כי הכול התחיל בכך שהוראת קבע שנתן התובע לנתבע לא כובדה על ידי בנק אחר שבו מנוהל חשבון העו"ש של התובע. נשלחה לתובע בקשת תשלום, התובע שילם את החוב, אך הנתבע לא דאג להפסיק או לבטל את דרישת התשלום, דבר שהביא להעברת מידע שגוי אודותיו לחברת בי. די. איי.

הנתבע הציע פיצוי של 1,500 ₪ לתובע, אך התובע סירב להצעה.

3.היום התקיים דיון בפניי בו שמעתי את עדויות הצדדים אשר חזרו בעיקר על טענותיהם דלעיל.

4.אין מחלוקת כי הנתבע חייב חובת זהירות מושגית כלפי התובע וכלפי כל לקוחותיו דוגמת התובע. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית, הנתבע מחויב היה לדאוג למעקב ראוי ונכון אחר דרישות התשלום אשר מוציא הוא ללקוחותיו. היה על הבנק לדאוג לבטל את הליכי הדרישה עם קבלת התשלום, כמו שהוא דואג ברוב המקרים לעקוב אחר קבלת חוב ונקיטת הליכי גבייה למקרה שהחוב לא משולם. חובה זו הופרה על ידי הבנק בעת שלא דאג למעקב ראוי, ולביטול הליכי הדרישה עם קבלת התשלום מידי התובע.

לפיכך, ולאור האמור לעיל, הוכח בפניי, כי הנתבע התרשל בפני התובע בעת שלא דאג לבצע את כל הפעולות הנדרשות כדי למנוע העברת מידע שגוי אודות התובע לחברת בי. די. איי.

5.באשר לנזקים הנטענים, לא הוכח בפניי כל נזק ממוני שנגרם לתובע לטענתו, וכל טענותיו בעניין זה נותרו בגדר טענות לא מוכחות.

לא הוכח בפניי באמצעות מסמכים כלשהם כי נמנע מן התובע לקבל משכנתא בתנאים מועדפים או לפתוח חשבון עו"ש בתנאים מועדפים.

מה שהוכח בפניי זה הנזק המסתכם בעוגמת הנפש שאני מאמינה כי אכן נגרמה היא לתובע.

הנזק של עוגמת נפש הוא בשיקול דעת בית המשפט ונקבע בהתאם לנסיבות המקרה.

6.בנסיבות העניין, אני קובעת כי יש בפיצוי של 3,000 ₪ כדי להוות פיצוי הולם בגין עוגמת הנפש שנגרמה לתובע.

7.לפיכך, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בצרוף הוצאות משפט בסך 300 ₪. סכומים אלו יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ט"ו סיון תש"ע, 28 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: